נזק משמעותי עקב תאונת דרכים מצד אחד ופיצוי נמוך יחסית מצד שני- איך זה יכול להיות? (ניתוח מקרה בפסק דין של בית משפט)
בת.א. 39898-12-12 פסק בית המשפט בשלום בתל אביב פיצוי בסך 200,000 ש"ח לנפגע תאונת דרכים בן 51 שנגרמה לו נכות צמיתה בשיעור 24% עקב נעילות בברך ונימול בכף רגל מחמת שברים וחבלה בברך שמאל.
מדובר בנכות ונזק משמעותיים. פגיעה ברגל יכולה לפגוע משמעותית בתפקוד ובעצמאות של אדם. גם מדובר באדם צעיר שלפניו עוד כ- 20 שנות השתכרות. פיצוי בסך 200,000 ש"ח עשוי להישמע נמוך על פניו. כיצד זה יכול להיות?
כפי שאנחנו נוהגים להסביר, הפיצוי שנפסק לנפגע בהליך משפטי נגד חברת ביטוח חובה, לא נפסק ברובו עבור הנכות עצמה או עבור הפגיעה עצמה, אלא עבור ההפסד הכספי שנגרם לאדם בגין אותה פציעה. ככל שנפגע יצליח להוכיח בראיות ממשיות כמו: קבלות, תלושי שכר או דוחות שומה שנגרמו לו הפסדים, הוצאות, ירידה בשכר, כך הפיצוי צפוי להיות גבוה יותר.
במצב דברים רגיל, כאשר אדם נפגע ברגליו, הוא יוכל להוכיח בקלות הפסדים ולקבל פיצוי בהתאם. יחד עם זאת, אם אותו נפגע עסק לפני התאונה במקצוע או במשלח יד, שממילא נעשו בישיבה ללא תלות רבה ברגליים ומבלי שנגרמו הפסדי שכר בעקבות התאונה, יש בכך להביא לפיצוי נמוך יותר ביחס לאדם שמקור הפרנסה שלו נפגע, ושיוכל להוכיח פגיעה בהשתכרות.
יש לציין כי לרוב רכיב הפיצוי בגין פגיעה בשכר הוא הפיצוי המשמעותי ביותר ביחס לשאר רכיבי הפיצוי שבדרך כלל נפסקים. אדם שנפגע ברגליו יוכל להיפצות בגין כאב וסבל, עזרת בני משפחה, הוצאות ניידות ועוד רכיבים אחרים, אבל אם ההשתכרות שלו לא נפגעה, הוא לא יקבל פיצוי מלא בגין רכיב משמעותי זה.
בפסק הדין הנדון לא נראתה פגיעה בשכר של הנפגע לעומת השכר שלפני התאונה, ולכן למרות פציעתו החמורה הפיצוי היה נמוך יחסית. בית המשפט פסק פיצוי גלובאלי חלקי לאותו נפגע בגין הפסדי שכר, וכך אפשר להסביר את הסתירה לכאורה.
