top of page

 "שיטת מצליח" של חברות ביטוח חובה בניסיון להפחית מהפיצוי הכספי של נפגעי תאונות דרכים 

"שיטת מצליח" היא שיטה, שבה צד אחד מתעשר או מרוויח הטבה באופן לא הוגן על חשבון הצד האחר. בהקשר שלנו זו שיטה, שבה נוקטות חברות ביטוח חובה כדי להפחית תשלום פיצוי, שעליהן לשלם לנפגעי תאונות דרכים על ידי סירוב מתמשך לשלם את הפיצוי. גם אם השיטה עובדת רק בחלק מהמקרים, מבחינת חברות הביטוח זו הצלחה, ודי להן בכך.  


איך בדיוק עובדת השיטה?

כל חברת ביטוח יודעת שכאשר מוגשת נגדה תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שמכוסה בכיסוי הביטוחי שלה, מוטלת עליה חובה על פי דין לשלם לנפגע פיצוי לפי גובה הנזק שנגרם לו. למרות זאת, היא לא ממהרת לעשות כן (בלשון המעטה) ומסרבת ממושכות לשלם את גובה הפיצוי שמגיע תוך שימוש בתירוצים שונים. בכך היא מגדילה את הסיכוי שיתרחשו אחד מהמקרים הבאים: 

​1. ייתכן שהנפגע יאמין לנימוקי הסירוב של חברת הביטוח לשלם פיצוי ויסתפק בפיצוי נמוך מאוד שהיא מציעה לו. 

2. ייתכן וחברת הביטוח תצליח להרתיע או לייאש את הנפגע לנהל נגדה הליך משפטי, וגם במקרה כזה יסתפק בפיצוי נמוך.

3. ייתכן וחברת הביטוח תצליח להביא לתוצאה משפטית שגויה

כאשר מתרחשת אחת מהאפשרויות הנ"ל, ייתכן וחברת ביטוח תשלם פיצוי מופחת, ובכך היא תחסוך לעצמה המון כסף. מקרה אחד בודד שבו עבדה "שיטת מצליח" יכול לחסוך לחברת ביטוח עשרות, מאות ואפילו מליוני שקלים. מצד שני, עלויות השיטה נמוכות מאוד, ולכן מאוד משתלם לה להשתמש בשיטה שוב ושוב.

במקרים רבים חברות ביטוח מנמקות סירוב לשלם פיצוי בנימוקים משפטיים או רפואיים, מקום שבו הן יודעות או יכולות לדעת שנימוקי הסירוב אינם בהכרח אמת או שהם אמת חלקית בלבד. חברות הביטוח מנצלות את הכסף שלהן, ומשלמות למיטב הרופאים ועורכי הדין כדי שימצאו עבורן "סיבות" רפואיות ומשפטיות להתחמק מתשלום פיצוי.

ראו לדוגמא מקרה אמיתי של לקוח המשרד שלנו, שנפגע על ידי רכב, אך חברת הביטוח העלתה לדוכן 3 עדי שקר, ששיקרו כאילו ראו שהנפגע הוא היה זה שנתקע ברכב המבוטח תוך כדי הליכה, מבלי שהרכב זז כביכול. משטרת ישראל קיבלה את הגרסה השקרית של העדים בחקירה שערכה, אך אנחנו נלחמנו עבור הלקוח שלנו בהליך משפטי אזרחי, ובית המשפט אכן קבע בפסק דין שהם שיקרו (לפרטים נוספים בעניין הזה, ראו כאן).

כאשר הנפגע מקבל לידיו את נימוקי הסירוב, בחלק מהפעמים הוא מאמין לנימוקים, וגם אם אינו מאמין, נוצרת אצלו רתיעה לנהל הליך משפטי, ולכן הוא מעדיף להתפשר על סכום נמוך ממה שמגיע לו. מקור הרתיעה יכול להיות סיבות כלכליות או חשש להפסיד בהליך או העדר תעצומות נפש להתמודד עם מאבק ו"לחטט בפצעים" של נסיבות הפגיעה.  

 

גם אם הנפגע מתגבר על הרתיעה ומגיש תביעה, חברות הביטוח מנהלות את ההליך המשפטי באופן לא הוגן וממשיכות להערים קשיים, להתיש ולייאש אותו בניסיון לגרום לו לוותר או להתפשר על הפיצוי, כך שההליך המשפטי מתארך שלא לצורך. ​​

שיטת "מצליח" בפסקי דין של בתי המשפט

בחלק מהמקרים ניתן לראות ביטוי מובהק בפסקי דין של בתי משפט בישראל נגד "שיטת מצליח". כך לדוגמא היה בתא"מ 13946-05-11 לזובסקי נ' שרביט חברה לביטוח, שם כתב בית משפט השלום בחיפה את הדברים הבאים:

"התעקשותה של הנתבעת (חברת הביטוח- התוספת אינה במקור) לנהל משפט שלא לצורך הינה בבחינת נקיטה בשיטה המכונה "שיטת מצליח". בחירה בדרך זו נובעת מן התפיסה לפיה הסיכון הכרוך בה איננו רב, בעוד שתמיד קיים סיכוי מסויים, גם אם לא גדול, להצליח בה. זאת, לאור הסיכוי להפחית במידת מה את סכום החבות, בין אם בשל נכונותו של תובע להתפשר [לאור חלוף הזמן, הצורך בכסף לשם תיקון הרכב או החלפתו, השאיפה להימנע מניהול משפט, קיומם של קשיים ראייתיים כגון קושי לאתר עדים או ראיות רלבנטיים, או לאור לחץ מצד בית המשפט להגיע לפשרה נוכח העומס הרב (לו אחראית בין השאר שיטה זו עצמה), ובין אם בשל קיומה של הסתברות מסויימת, שתמיד קיימת, לקבלתן של טענות סרק, כתוצאה מטעות של הגורם השיפוטי הדן בתיק או מסיבה אחרת כלשהי".

במקרה אחר בת.ק (הרצליה) 27308-10-17 ניסים דרעי נ' איילון חברה לביטוח בית המשפט ממש קרא להתערבות של המחוקק לשנות את המצב ולאפשר אמצעיי הרתעה יעילים יותר נגד חברות ביטוח, ונאמרו בו הדברים הבאים:

"הערה אחרונה היא שלא נעלם מעיני שהליך זה הסתיים בהסכמה. אלא שבמקרים שכאלו לא אחת ההליך מסתיים באופן מוסכם. זהו חלק ממהותה של מה שמכונה "שיטת מצליח" – הרוב מוותרים, המיעוט שבמיעוט פונה לבית המשפט, גם עימו מתפשרים לרוב שכן הסכומים נמוכים, והרתעה בדמות הוצאות משפט או ביקורת שיפוטית וציבורית – אין. בדיוק בשל כך הבהרתי לאיילון בדיון שגם אם יסתיים ההליך בהסכמה, בכוונתי ליתן הנמקה בנושא וכן ליתן לדבר ביטוי בהוצאות המשפט. אלא שמטבע הדברים יכולתו של בית המשפט להרתיע מהתנהלות שכזו במקרים הבודדים המגיעים להכרעה היא מוגבלת, ויתכן שבנסיבות אלו נדרשת התערבות רגולטורית".

הליכים נוספים בהם התייחסו בתי המשפט לשיטת מצליח: ת"ק (חיפה) 15371-07-14; דב מלונק נ' מריו מייכר, תא"מ (ת"א) 25275-08-15 וידל יעקב נ' שלמה חברה לביטוח (תביעה על 244 ש"ח שבסופה שילמה המבטחת פי כמה וכמה); תא"מ 33645-11-16 הלוי ואח' נ' מנורה מבטחים; ת"ק (הרצליה) 53711-07-17 חנה יוסף נ' הפניקס חברה לביטוח; ת"ק (חיפה) 35921-07-10 אילה נדל נבנצהל  נ' "הראל" חברה לביטוח; ת.א. (חיפה) 5094-10-08 סמעאן עאוני נ' אליהו חברה לביטוח; ת"ק (חיפה) 6048-08-09 אברהם כהן נ' הראל חברה לביטוח; ת.א. (חיפה) 797-10-13 גבריאל בבייב נ' הפניקס חברה לביטוח 

 

גם בעיתונות נכתב על כך. ראו לדוגמא כתבה שפורסמה ביום 9.1.18 ב- ynet כיצד חברות ביטוח דוחות אלפי תביעות בשנה בשיטת "מצליח" (https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5067888,00.html).

מהי הדרך להתמודד עם "שיטת מצליח"?

 

בתור התחלה, פיתוח מודעות ל"שיטת מצליח" הוא צעד ראשון מספק. צריך להבין שלא כל הצעת פיצוי כספי שמקבלים מחברת ביטוח באמת משקפת את מה שמגיע לכם, וכדאי לפנות לייעוץ משפטי. במסגרת הייעוץ תוכלו לברר אם החשד שלכם שחברת הביטוח מנסה להפחית בפיצוי ללא הצדקה הוא נכון או לא. כך או אחרת, כדאי שייצג אתכם עורך דין שיטיב לבנות את התביעה ביסודיות וקפדנות ושמכיר את כל טענות ההגנה החוזרות של חברות הביטוח על מנת "להקדים תרופה למכה". עורך דין מקצועי יכול לנסות לחזות את הטענות מראש ולהיערך אליהן בהתאם. היערכות כזו תאפשר גיוס ראיות מראש אשר יקלו על ניהול ההליך בהמשך. 

לשיחת התייעצות ללא התחייבות עם המשרד שלנו, אתם מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם כאן, ואנו נחזור אליכם בהקדם. אתם גם מוזמנים ליצור איתנו קשר בטלפון במספר הזה.

Parked Cars
bottom of page