פיצוי עבור פיברומיאלגיה עקב תאונת דרכים

פיברומיאלגיה היא תסמונת של כאב מפושט בשרירים ושל רגישות המלווה בעייפות. תסמינים נוספים שיכולים להופיע עקב התסמונת הם הפרעות שינה, כאבי ראש וסחרחורות, חרדה ודיכאון, קשיי ריכוז ולעתים תסמינים, הקשורים למערכת העיכול. התסמונת עשויה לפגוע בתפקוד החברתי, המשפחתי, הזוגי והמקצועי.

​

תסמונת זו רלוונטית מאוד לנושא של תביעות בגין נזקי גוף, מכיוון שהיא עשויה להתפרץ בעקבות פגיעה פיזית או נפשית. משמעות הדבר שתאונות (לפעמים תאונות קלות) יכולות לגרום לנזק משמעותי בגין פיברומיאלגיה. אחד מפסקי הדין הידועים בהקשר זה עסק בתביעה של רופאת שיניים, שערכה קניות במרכול, כאשר עובד במרכול דחף בשוגג את עגלת הקניות שלה, שפגעה לה בצלעות וגרמה להתפרצות של התסמונת ולנכות רפואית בשיעור של כ- 40%. הנפגעת הגישה תביעה נגד המרכול ובית המשפט המחוזי בירושלים פסק לה פיצוי גבוה בסך מיליוני שקלים. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון ע"י חברת הביטוח, בית המשפט העליון אמנם הפחית מגובה הפיצוי, אך דחה את טענת חברת הביטוח בעניין הקשר הסיבתי, וייחס את מלוא נזקי התסמונת לתאונה נשוא התביעה (ע"א 785/08 זולפה מחסני מזון בע"מ נ' מרים אופנהיימר)

 

אכן, נפגעים בנזקי גוף מחמת תאונות דרכים או תאונת אחרות עשויים לסבול גם מהתפרצות של פיברומיאלגיה עקב התאונה. תופעה קיימת היא שאנשים הסובלים מפיברומיאלגיה סובלים גם מנכות נפשית, כגון פוסט טראומה, ושתי הנכויות "מזינות" האחת את השניה.   

​

לפעמים נפגעים בתאונות ובאירועים טראומטיים, הסובלים מפיברומיאלגיה אפילו אינם מודעים לכך שהם סובלים מהתסמונת. למעשה, חלקם מעולם לא שמע עליה קודם לכן. קרה לנו יותר מפעם אחת שרק במהלך בירור נכות "אורטופדית" של נפגע בתאונה שפנה למשרדנו, הסתבר לו ולנו שהנכות שלו אינה אורטופדית, אלא בתחום הראומטולוגי בגלל פיברומיאלגיה.  

​

עיקר הפיצוי שניתן לנפגעים בתאונה לא ניתן עבור הפיברומיאלגיה עצמה או אחוזי הנכות שנקבעו, אלא עבור הפסד כספי או שווה כסף שנגרם בעקבותיהם, אותו יוכל להוכיח הנפגע. ההפסד מוכח באמצעות ראיות, כגון: 

​

• תלושי שכר או דוחות שומה המוכיחים ירידה בשכר מאז התאונה ובעקבותיה.

• קבלות על הוצאות רפואיות או טיפולים רפואיים שנדרשו עקב התאונה.

• קבלות עבור עוזרת בית או עדות של אדם קרוב על עזרה שהוא נתן לכם בעקבות התאונה.

​

חברות ביטוח חובה נוהגות להעלות טענות שונות שמטרתן להפחית את הפיצוי למינימום האפשרי. מהניסיון שלנו כאשר מתפרצת פיברומיאלגיה עקב תאונה, הנפגע צפוי להיתקל בטענות כדוגמת הטענות הבאות:

​

• הנפגע מגזים או מתחזה בטענותיו, הוא בכלל לא סובל מפיברומיאלגיה, ובפרט לא מנכות קבועה. 

 

• גם אם נגרמה לו נכות קבועה, מדובר בנכות שכבר הייתה קיימת לפני התאונה או אחרי התאונה, ושאינה קשורה אליה.

​

• גם אם יש קשר בין הנכות לתאונה, מדובר ב-"נכות על הנייר" בלבד, כלומר כזו שלא גרמה להפסד כספי כלשהו או אבדן רווחים.   

 

• גם אם נגרם הפסד כספי או אבדן רווחים, חברות ביטוח מנסות למצוא עליכם מידע שכביכול מסביר את ההפסד (לדוגמא: התנהלות כלכלית לא נכונה או נסיבות אישיות בחייכם וכו') בניסיון לנתק את הקשר בין ההפסד לתאונה.

 

כך חברות ביטוח נוהגות ליצור לעצמן "קלפי מיקוח" בהליך המשפטי, גם אם הן יודעות שהטענה לא בהכרח נכונה. על בסיס עמדת המיקוח ניתנת לנפגע הצעת פשרה לעתים מופחתת שלא משקפת את מלוא הנזק, ולעיתים אף בפער כספי גדול. 

​

חלק מהנפגעים נותנים הסכמה להצעה כזו מתוך תחושת ייאוש, חוסר כוחות להמשיך להיאבק, מצוקה כלכלית או חוסר הבנה שהפשרה נמוכה.

 

על מנת להפחית את הסיכויים להיווצרות מצב כזה, יש לתת ביטוי ראייתי לנזק שנגרם לכם מיד לאחר התאונה ובאופן קבוע על פני תקופה ארוכה אחרי (לקריאה נוספת, ראו: "עברתי תאונת דרכים מה עושים?").

​

לשם כך אתם זקוקים להנחייה וליווי של עורך דין מקצועי ומנוסה המכיר את כל הטענות ושיטות הפעולה של חברות ביטוח כבר מהרגע הראשון לאחר התאונה. באופן כזה תוכלו לצפות מראש את טענות חברת הביטוח, ו"להקדים תרופה למכה" על ידי כך שתבטאו את הנזק שנגרם לכם בראיות ממשיות שלא ניתן יהיה לחלוק עליהן בהמשך.