ק"ג 34734-10-20
בית הדין הארצי לעבודה
המערערת
נגד
המשיבה
לפני: השופטת לאה גליקסמן, השופט רועי פוליאק, השופט אילן סופר
נציגת ציבור (עובדים) גב' שרה זילברשטיין -היפש, נציג ציבור (מעסיקים) מר שרגא ויצמן
פסק דין
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת שרון אלקיים ונציגי הציבור מר יהונתן דקל ומר זאב בירנבוים; ק"ג 6134-03-19), אשר בגדרו נדחתה תביעת המערערת למתן סעד הצהרתי, לפיו היא זכאית לתגמולי ביטוח מהמשיבה עד לתום תקופת הביטוח, וכן התקבלו תביעות המערערת לתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד וריבית מיוחדת בהתאם לסעיף 28 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981.
2. נקדים ונאמר כי מלכתחילה אישרה המשיבה את תביעת המערערת בהתאם לפוליסת הביטוח שהוצאה למערערת על ידה ושילמה לה תגמולים חודשיים בגין אובדן כושר עבודה מלא החל משנת 2004 ועד לחודש דצמבר 2018. במכתב מחודש ינואר 2019 הודע למערערת על העדר זכאות לתגמולי ביטוח החל מחודש פברואר 2019 ועל הפחתת התגמול החודשי ב- 50% לתקופה פברואר 2019 עד יולי 2019. בעקבות הגשת התביעה נבחן מצבה של המערערת פעם נוספת על ידי רופא מטעמה של המשיבה, אשר קבע כי המערערת מצויה במצב של אובדן כושר עבודה מלא עד ליום 31.12.2021.
3. ההליך בבית הדין האזורי התמקד אפוא בשתי סוגיות: האחת - זכאותה של המערערת למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא זכאית לתגמולי ביטוח עד לתום תקופת הביטוח. השניה - שכר הטרחה שיש לפסוק למערערת, אשר הציגה הסכם לפיו עליה לשלם לבאי כוחה שכר טרחה בשיעור 25% בתוספת מע"מ מכל תשלום שישולם לה בעקבות התביעה.
לאחר מתן פסק דינו של בית הדין האזורי ובעקבות טענת המשיבה לפיה משולמים מתוך טעות תגמולי ביטוח גבוהים מהתגמולים לקבלתם זכאית המערערת, והפחתת תגמולי הביטוח ששולמו למערערת החל מחודש פברואר 2019, התבקש על ידי המערערת מתן פסיקתה בגדרה פורטו סכומים כספיים הנגזרים מתגמולי הביטוח טרם הפחתתם.
4. הערעור סב על אי מתן סעד הצהרתי, שיעור ההוצאות שפסק בית הדין האזורי ודחיית הבקשה למתן פסיקתה.
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק אנו קובעים כמפורט להלן.
5. סעד הצהרתי – ככלל, זכאותו של מבוטח שאיבד את כושר עבודתו לקבלת תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה תלויה במצבו הבריאותי והתעסוקתי של המבוטח במועד התשלום. העילה היא לפיכך עילה מתחדשת, כפי שקבע בית הדין האזורי, ואין מקום במקרה הרגיל למתן סעד הצהרתי כי קיימת זכאות לצמיתות. לא מצאנו כי עניינה של המערערת שונה ומצדיק מתן סעד כאמור. נוסיף ונציין, כי בשני הדיונים שהתקיימו בבית הדין הארצי הודיע ב"כ המשיבה בהגינותו כי ככל שלא יהיה שינוי לטובה במצבה של המערערת המשיבה תמשיך לשאת בתגמולי הביטוח מידי חודש בחודשו וזאת אף מעבר לשנת 2021 (ראו סעיף 30 לסיכומי המשיבה בערעור).
5. פסיקתה – בנסיבות העניין, לא היה מקום למתן פסיקתה הקובעת סכומים לתשלום, שעה שבעקבות הסכמת המשיבה לתשלום תגמולי ביטוח פסק דינו של בית הדין האזורי היה במהותו הצהרתי, ולמעט סכום הוצאות המשפט בגין חוות דעת מומחים לא הופיע בו סכום כלשהו. מששאלת סכום תגמולי הביטוח לא נדונה בבית הדין האזורי, ולא נקבע ממצא בנדון, צדק בית הדין האזורי בדחותו את הבקשה.
6. שכר טרחת עורך דין – בשלב זה טרם התגבשה מדיניות שכר הטרחה בבתי הדין לעבודה בתביעות מכוח פוליסות ביטוח שהועברו לטיפולם בעקבות פסק הדין ברע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ – פלונית [פורסם בנבו] (21.3.2016) (השוו: עק"ג (ארצי) 44838-12-19 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ – ונונו [פורסם בנבו] (14.12.2020)).
לא מצאנו כי יש לחרוג מהכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיעור שכר הטרחה אשר בית הדין האזורי פוסק. במקרה זה הועמד שיעורו של שכר הטרחה על ידי בית הדין האזורי על 15% בצירוף מע"מ מתגמולי הביטוח שישולמו עד ליום 31.12.2021 בו עתיד מצבה של המערערת להיבחן שוב לפי קביעת רופא המשיבה. בית הדין נימק קביעתו, בין היתר בהסכמתה של המשיבה לשוב ולשלם את תגמולי הביטוח במלואם מבלי שנדרש היה למצות את ההליך המשפטי, וזאת חרף הסכם שכר הטרחה בו נקבע שיעור שכר טרחה גבוה יותר.
המערערת טוענת כי היא זכאית לקבלת שכר הטרחה כל עוד תשלם לה המשיבה תגמולי ביטוח. מבלי לקבוע מסמרות לעתיד, נוכח העובדה כי בשלב זה ובהתאם לקביעת רופא המשיבה לא הוכח בסבירות כלשהי כי מצבה של המערערת ישתנה לטובה ביום 31.12.2021, מצאנו לקבוע כי תשלום שכר הטרחה, המתבצע כפי שהודיעו באי כוח בעלי הדין מידי חודש בחודשו ומתווסף לתגמולי הביטוח, ישולם כל עוד משולמים תגמולי הביטוח אך לא יותר מתקופה מרבית של 60 חודשים הכוללת את התשלומים ששולמו בגין התקופה שקדמה למתן פסק הדין (החל מחודש פברואר 2019 בו שולמו תגמולי ביטוח מופחתים) ובגין התקופה שלאחריו (השוו על דרך ההיקש: סעיף 315ד(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).
כככ
7. סוף דבר - הערעור מתקבל חלקית כאמור בסעיף 6 לעיל. כל צד ישא בהוצאותיו בערעור.
ניתן היום, י"ח אב תשפ"א (27 יולי 2021), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.