תביעה "לא משתלמת"- מהי ואיך מנסים להימנע?

כאשר מגישים תביעת נזקי גוף לבית המשפט קיים סיכון שהתביעה תצא "לא משתלמת", כלומר שלמרות השקעת כסף, זמן ומשאבים, לא יתקבל פיצוי המצדיק את ההשקעה, ואף ייגרם הפסד של ממש. לא תמיד ניתן לדעת מראש מתי התביעה תצא "לא משתלמת", אבל ננסה להסביר כאן מתי זה עשוי לקרות ומה ניתן לעשות כדי להקטין את הסיכון.

ישנם שלושה מצבים עיקריים שבהם התביעה עלולה להיות "לא משתלמת"

1. התביעה עלולה להיות "לא משתלמת" כאשר עלויות התביעה גבוהות מהפיצוי הצפוי-

עלויות התביעה לא קבועות, ולכל תיק יש עלויות משלו הנגזרות מנסיבות המקרה וסוג הפציעה. לעתים עלויות התביעה גבוהות לעומת הפיצוי המתקבל בסוף ההליך, כך שבהסתכלות לאחור היה עדיף להימנע מלכתחילה מהגשת התביעה.

לדוגמא: אם תגישו תביעה ברשלנות רפואית בגלל מתן תרופה שגויה שגרמה לכם אלרגיה קלה למשך שבוע, העלות בהגשת התביעה, ובפרט חוות דעת רפואית בעניין הרשלנות הרפואית, עשויה להיות גבוהה מהפיצוי שיתקבל מהנזק הקטן שנגרם לכם, ולכן יש ספק אם בכלל שווה להגיש תביעה כזו אפילו אם הייתה התרשלות של ממש בטיפול הרפואי.

ההשקעה שלכם בהליך משפטי אינה נמדדת רק בכסף, אלא גם בזמן ובאנרגיות. בחלק מהמקרים תידרשו להגיע לדיון אחד או יותר בבית המשפט, או לענות על שאלון של הנתבע בתצהיר, או לסייע לעורך הדין שלכם לאסוף ראיות. גם אם כל אלה לא יגרמו לכם חסרון כיס כספי ישיר, זה כרוך בטרחה ומאמץ שווי כסף. לפעמים אירוע הפגיעה יעורר זיכרונות מכאיבים, שתרצו להימנע מהם. את כל אלה יש לקחת בחשבון כשבוחנים את גובה הפיצוי הצפוי ואת הכדאיות בהגשת התביעה.

2. התביעה עלולה להיות "לא משתלמת" כאשר היא נדחית-

מקרה נוסף של תביעה לא משתלמת מתרחש, כאשר התביעה נדחית, כלומר כאשר בית המשפט מכריע שאין לקבל את התביעה שלכם נגד חברת הביטוח. במצב כזה, לא רק שבית המשפט לא יפסוק לטובתכם פיצוי, אלא שקיים סיכון שהוא יחייב אתכם בתשלום ההוצאות המשפטיות של חברת הביטוח. במצב כזה נגרם חסרון כיס של ממש. כפי שנסביר בהמשך, דחיית תביעה יכולה להתרחש ברוב המקרים בגלל שהתובע לא הביא די ראיות ועדים להוכיח את טענותיו (כלומר הוא לא הצליח לעמוד בנטל ההוכחה. בהקשר זה אתם מוזמנים לקרוא את המאמר "נטל ההוכחה ככלי להכשלה בידי חברות ביטוח"). אפשר לנסות למנוע או להימנע מהמצב המתואר כפי שנסביר בהמשך.

3. התביעה עלולה להיות "לא משתלמת" כאשר הנתבע הוא פושט רגל-

מקרה נוסף של תביעה לא משתלמת מתרחש, כאשר הנתבע הוא פושט רגל או חברה בפירוק או שהוטלו עיקולים והנתבעים לא היו מבוטחים, כך שאין מאיפה לגבות את הכסף שזכה בו הנפגע בהליך. זה מקרה מצער, מכיוון שלעתים הדבר נודע רק בסוף ההליך המשפטי, אשר לפעמים נמשך זמן רב, והושקעו בו כסף ומאמץ רבים. הסיכון לכך גדול יותר כאשר הנתבע הוא אדם פרטי, להבדיל מחברת ביטוח.

מה ניתן לעשות כדי להקטין את הסיכון?

כאמור, לא תמיד ניתן לצפות מראש, אבל אפשר להקטין את הסיכון בעשיית "שיעורי בית" לפני הגשת התביעה לבית המשפט. הכוונה בעריכת "שיעורי בית" היא לערוך עוד לפני הגשת התביעה בירור ממצה בשאלה האם התביעה צפויה להיות משתלמת, ולנסות להימנע מהגשתה עד שתתברר התשובה. דוגמאות לעשיית "שיעורי בית" יכולות להיות אחת או יותר מהפעולות הבאות:

איסוף תיעוד רפואי שלכם בעניין הפגיעה והתייעצות עם מומחה רפואי אם קיימת נכות ואם היא זמנית או צמיתה ומה ההשפעה שלה על חייכם, התפקוד הכללי והתפקוד בעבודה בהתחשב במקצוע שלכם. אם יתברר שאין לכם נכות קבועה או שהנכות שלכם אינה כתוצאה מהתאונה, זה יכול להיות סימן לכך שניהול תביעה לא ישתלם לכם.

איסוף שמות של עדים פוטנציאליים, עריכת פגישה משותפת עמם ועם עורך הדין שלכם תוך כדי הידרשות למידת המהימנות וטיב העדות של העדים.

עריכת בירור אילו ראיות יש כדי לתמוך בטענותיכם, ואם בכלל קיימות ראיות.

עריכת בירור מיהו הנתבע הנכון והחוסן הכלכלי שלו (האם מדובר בחברת ביטוח בעלת איתנות פיננסית או באדם פרטי שאין הפרוטה מצויה בכיסו).

אמנם עשיית "שיעורי בית" לפני הגשת תביעה מצריכה סבלנות ומאריכה את זמן הגשת התביעה לבית המשפט. לעתים היא גם מצריכה השקעה כספית מסוימת, אבל בחלק גדול מהמקרים ההשקעה משתלמת למנוע נזק גדול יותר. מעבר לכך, בעשיית "שיעורי בית" יש ברכה כפולה, מכיוון שתביעות המוגשות על בסיס עשיית "שיעורי בית" מוצקות יותר וכפועל יוצא יכולות להביא פיצוי כספי גבוה יותר בפשרה (קראו על כך בסדרת המאמרים בעניין פשרה) או בפסק דין.

אחת הסוגיות הראשונות שאנו נותנים עליה את הדעת בפגישת הייעוץ הראשונית היא השאלה כמה התביעה משתלמת. אם נזהה קושי ברור בעניין הזה, ניידע אתכם מוקדם ככל האפשר, ונערוך בירור נרחב יותר במידת הצורך כדי לנסות להקטין את הסיכון שלכם כמה שניתן.